כיצד ומדוע מכפישים אדם ישר

במהלך השנים ניסה הממסד במספר רב של דרכים לעצור את הרב עוזי משולם מלפרסם את הפרשה העגומה ביותר בתולדות המדינה, היא פרשת ילדי תימן. לממסד, בניגוד לכל אדם או ארגון אחר במדינה, ישנם מספר רב של אמצעים על מנת להגיע ליעד זה. אחת מהדרכים הנפוצות העומדות לרשותו היא שמוש באמצעי התקשורת.

שטיפת מח
במהלך השנים ניסה הממסד במספר רב של דרכים לעצור את הרב עוזי משולם מלפרסם את הפרשה העגומה ביותר בתולדות המדינה, היא פרשת ילדי תימן. לממסד, בניגוד לכל אדם או ארגון אחר במדינה, ישנם מספר רב של אמצעים על מנת להגיע ליעד זה. אחת מהדרכים הנפוצות העומדות לרשותו היא שמוש באמצעי התקשורת.

שיטה זו של השימוש בתקשורת הינה נוחה ביותר עבור הממסד, היות שרוב האנשים מאמינים כי התקשורת הינה גוף ניטרלי עצמאי, והמידע אותו היא מפרסמת הינו אובייקטיבי ואמיתי. קשה לשנות את אותה אמונה עיוורת בתקשורת, ולמרות שהרבה אנשים מכירים את ההלצה המפורסמת "שהדבר היחיד שנכון בעיתון הוא התאריך" – גם אלה שיודעים ומסכימים עם זה, קוראים או שומעים את קולה של התקשורת ומקבלים את הפרסומים כאמת לאמיתה, או לפחות את רובם.

לפיכך, לפני שנתחיל בתיאור רצח האופי שעשה הממסד לרב עוזי משולם, נביא בתחילה את עדותו של יוסי גינוסר, גורם בכיר בשב"כ (כפי שפורסם בעיתון מעריב) על השיטות בהן משתמש הממסד כדי "לעצב" את דעת הקהל. הליך זה של עיצוב דעת הקהל התבצע בהסכמת ממשלות ישראל. בכתבה פורסם כי : "בעבר כבר הודה השב"כ שהוא שיקר באופן שיטתי בבתי המשפט. עכשיו מודה אחד מבכיריו שהשב"כ רימה באופן מכוון גם את עם ישראל. לדבריו, נעשה הדבר על דעת ממשלת-ישראל – כל ממשלות ישראל בתקופה הנדונה."

עוד הוסיף ואמר בעדותו כי: "שטפו לכם את המוח. אני נושא באחריות אישית, כחלקי, בשטיפת המוח הזאת… היה מסע הפחדה מכוון… לא הייתה לעם ברירה. לא השארנו לו שיקול דעת. הוא האמין לנו…"

בהמשך הכתבה מתוארת הדרך בה מבצע הממסד את שטיפת המח:
"אבל השב"כ לא דיבר ישירות אל העם. לשם כך היה זקוק לעיתונאים, לבעלי טורים, לפוליטיקאים – מאות אנשים ששיתפו פעולה במסע הרמיה הנורא."

כלומר, כל אותם אנשי התקשורת, העיתונאים, בעלי הטורים (ואפילו הפוליטיקאים), האמונים על פרסום אמיתי, אובייקטיבי, עצמאי ובלתי מוטה – שיקרו במכוון לעם ישראל במסע רמיה נוראי. כלומר התקשורת היא הכלי באמצעותו מעצב הממסד את דעת הקהל בישראל בהתאם לצרכיו.

במהלך השנים הבינו גורמי הממסד כי הרב עוזי משולם מעוניין ואף יכול לפרסם את האמת אודות פרשת ילדי תימן. בכדי לנסות ולטרפד זאת פתחו אותם גורמים, במסע הכפשה ורצח אופי נוראיים. מתוך שהכיר את הממסד ואת שיטותיו, הזהיר הרב עוזי משולם כבר מספר שנים לפני אירועי יהוד, כי הממסד יעשה לו רצח אופי וינסה להכפיש את שמו, על מנת לעצור אותו מלחשוף את הפשעים אותם ביצע הממסד כלפי אזרחי ישראל.
כתבות הכפשה
לאחר שהכרנו את שיטת רצח האופי התקשורתי בה משתמש הממסד כדי לעצב את דעת הקהל לפי צרכיו, נראה מספר דוגמאות כיצד יישם זאת על הרב עוזי משולם.
בכתבה שפורסמה בעיתון "כל הדרום" במהלך אירועי יהוד בשנת 1994 פורסם כי בהיותו מורה בבית הספר המקומי – הכה הרב עוזי את אחד מתלמידיו:

בכתבה נאמר כי התלמיד אבנר עוקבי הוכה על ידי המורה כיוון שלא סר למרותו. ברור כי מגמת הפרסום הינה יצירת תדמית של אדם אלים ובעייתי לרב עוזי משולם, ולקוראי הכתבה שאינם מכירים את הרב עוזי ואינם מכירים את שיטת רצח האופי – אין ברירה אלא להאמין לה. ולכך בדיוק כיוונו אותם גורמי ממסד. שהציבור יבלע את הפיתיון, מבלי להרהר ולו לרגע אודות אמיתותם של הפרסומים.
ובכן, להלן תגובתו של אבנר עוקבי בכבודו ובעצמו אודות הפרסומים: "לא אני ולא בני משפחתי ולא איש מן האנשים עימם אני בקשר מסרנו אי פעם לכתב עיתון כל הדרום שמוליק חדד את הפרטים השקריים אותם הפיץ ובהם הכפיש את הרב עוזי. כל האמור בכתבה משמנו הנה שקר וכזב. הרב עוזי מעולם לא פגע בנו ולא הכה אותנו וכל הכתוב הינו עלילת דם עלינו ועל הרב."
להלן מכתבו המקורי:

הפיגוע בבית ליד ובקו 5 בתל אביב
כתבה נוספת ,אך זדונית הרבה יותר, פורסמה בעתון הארץ בתאריך ה- 30 לינואר 1995 ע"י הכתב ראובן שפירא. בתקופה זו בה הוחזקו הרב עוזי משולם ותלמידיו בכלא על לא עוול בכפם, ארעו פגועי התאבדות נוראיים בבית ליד ובקו 5 בתל אביב, פגועים מזוויעים בהם נהרגו עשרות חפים מפשע. בעוד הרב עוזי משולם ותלמידיו מבכים את החללים, פורסמה כתבה מרושעת זו בה נטען כי הרב עוזי משולם ותלמידיו רקדו בכלא למשמע הידיעות על פיגועי ההתאבדות הנוראיים בבית ליד ובקו 5 בתל אביב. עוד נטען בכתבה כי הרב עוזי משולם אמר כי אלו שמתו הינם: "אספסוף וערב רב" וגם כי: "מה שקרה בפיגוע יקרה גם לאחרים". להלן חלק מן הכתבה:

לא קשה לדמיין איזו הכפשה נוראית ואיזה נזק עצום גורמת עלילת דם שכזו נגד הרב עוזי משולם, לאחר שפרסומים אלה מתפרסמים בתקשורת בתפוצה ארצית, ומגיעים לכמעט כל בית אב בישראל. שוב ידעו אותם גורמי ממסד להכות בדיוק "בזמן ובמקום הנכון" מבחינתם: בעוד אזרחי ישראל מבכים את הנרצחים בפיגועים, בעוד הפצע הלאומי שותת דם והעם זועק לנקמה, מצאו אותם גורמים מושחתים את הזמן לשחרר את כל הכעס והשנאה כלפי לא אחר מאשר הרב עוזי משולם, שהינו בעצמו קצין נכה צה"ל, ואשר במשך עשרות שנים מסר נפשו למען כל יהודי בישראל. אך כמובן שהעובדות והמציאות לא הפריעו לכתב ראובן שפירא לרצות את אדוניו – גורמי הממסד, ולנעוץ את מלתעותיו וחרב לשונו ברב עוזי.

בעקבות הכתבה שלחו תלמידיו של הרב מכתב בהול להנהלת כלא "איילון", בו הם מתבקשים לבדוק האם יש אמת בפרסומים. ממלאת מקום דובר השב"ס, הגברת איריס ביבר, מסרה בתגובה כי "המידע נבדק ונמצא כחסר כל בסיס". אך מה שיותר מתמיה ומקומם הוא שגורמי השב"ס דאגו לידע את ראובן שפירא כי מדובר בשקר "וכי מטעמים השמורים עמו החליט בכל זאת לפרסם את הדברים".
בשלב זה, יכול כבר כל קורא ממוצע להבין מה הם מניעיה של התקשורת בפרסום עלילה שכזו. הכפשה, הכפשה ושוב הכפשה.
להלן מכתב התגובה ממלאת מקום דובר השב"ס.

מכתב נוסף נשלח גם מעמותת "משכן אוהלים" ישירות לדובר שירות בתי הסוהר, מר משה מלול. ובתגובה נמסר כי הדברים שפורסמו בכתבה אינם על דעת שירות בתי הסוהר ושאם יקבלו מידע אודות אותם גורמים עלומים יטופלו אלה במלוא חומרת הדין. שטוענים כי הרב עוזי משולם ותלמידיו רקדו למשמע הפיגועים הם יטפלו בהם במלוא חומרת הדין.
להלן התגובה שהתקבלה:

בעקבות הכתבה הוגשה מיד תלונה במשטרת ישראל על הוצאת דיבה כנגד הרב עוזי ותלמידיו, אך זו הגיבה כי אינה מתכוונת להוסיף ולחקור ואף לא להעמיד לדין את עיתון "הארץ" מאחר ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה ואף אין בכך אשמה פלילית.

"הומור שחור" על חשבון הרב
כתבה נוספת התפרסמה במוסף שבת של העיתון "ידיעות אחרונות" בתאריך ה- 13 ליוני 1996. בכתבה תואר כיצד התאגדו קבוצות חברים ממפלגת העבודה והתבדחו כיצד להציל את הבחירות. הרעיון שעלה היה התנקשות בחיי שר בממשלה שיקושר לרצח רבין. להזכירכם מדובר כשבעה חודשים לאחר רצח רבין. חיים רמון הציע ששחל יהיה הקורבן: "נוריד את משולם לצינוק, נשלח את המאבטחים שלך לחופשה, וכל השאר יקרה מאליו". עוד אמר רמון: "אבל אנחנו לא רוצים שתיהרג. מספיק שתפצע. לכן נלביש לך אפוד מגן, וגם נדאג שזה יקרה לפני הפריימריז. ככה יהיה רווח כפול: גם לך גם למפלגה…"

הסמכה לרב
לסיום נביא עוד דוגמא, במקרה זה קלה הרבה יותר מקודמותיה, בה טענו כי הרבנות הראשית מוסרת שהרב עוזי משולם הוא כלל לא רב, וכי הציבור מתבקש לא לכנותו כך כלל.

ובכן לאחר שיחה טלפונית ופנייה רשמית לרב הראשי לישראל דאז, הרב ישראל מאיר לאו, התקבלה התגובה בה מבהירים כי מלשכת הרב הראשי לא יצאה שום הודעה ביחס לרבנותו של הרב עוזי משולם.
להלן תגובת משרד הרב הראשי:

סוף דבר

לעייל הובאו רק מעט מזעיר מהפרסומים ומההכפשות נגד הרב עוזי משולם. במשך השנים פורסמו מאות אם לא אלפי פרסומים ועלילות שווא נגד הרב. פרסומים אשר מגמתם הייתה אחת: להפוך אדם יקר ואזרח ישר שתרם במשך עשרות שנים למען עם ישראל למוקצה מחמת מיאוס בעייני אחיו. לצערנו הרב, היו כאלה שהלכו שולל אחר הפרסומים, ושמו של הרב עוזי הפך ללעז ולקלס בדעת הקהל. כתוצאה ממסע תעמולה שיטתי וזדוני זה, הותר דמו של הרב עוזי עד לכדי שפיכת דמו ממש, כפי שניתן לראות בשאר הכתבות באתר.

כיום, ממשיך הממסד לרדוף את הרב עוזי. הרב מרותק למיטתו בסכנת חיים לאחר שחומרים מסוכנים הוחדרו לגופו בעת שהוחזק בכלא. בנו הבכור עמי גורש מישראל והוא שוהה כעת בקנדה, בלי מנוחה מאותם גורמי ממסד שרודפים גם אותו.

כתיבת תגובה